בדומה לרשימה המשותפת, גם ביש עתיד החליטו שלא להמליץ בפני נשיא המדינה, רובי ריבלין, על אף מועמד להרכבת הקואליציה והממשלה.
הבחירה הזו, יש לציין, איננה מובנת מאליה (גם אם היא נראית סבירה בעיני מנהיגה, יאיר לפיד, השואף לנייטרליות).
נציגת התנועה, יעל גרמן הצהירה כי "פנינו לאופוזיציה ומשם אנחנו נשרת את קהל הבוחרים שלנו וכל ציבור הבוחרים". אם ממילא יש עתיד יודעת שהיא כנראה הולכת לאופוזיציה, האם זו הדרך להתחיל לגבש אופוזיציה לוחמת? האם באמת יש מקום להתנהלות הזו, של להימנע מראש מלקחת חלק במשחק הפוליטי?
נציגת התנועה, יעל גרמן הצהירה כי "פנינו לאופוזיציה ומשם אנחנו נשרת את קהל הבוחרים שלנו וכל ציבור הבוחרים". אם ממילא יש עתיד יודעת שהיא כנראה הולכת לאופוזיציה, האם זו הדרך להתחיל לגבש אופוזיציה לוחמת? האם באמת יש מקום להתנהלות הזו, של להימנע מראש מלקחת חלק במשחק הפוליטי?
לטעמי, הרבה יותר נכון היה לבוא בדין ודברים קודם לכן עם המחנה הציוני, הרשימה המאוחדת ומרצ ולהמליץ על מועמד אחד, מקובל על כולם, שיהיה המתחרה לנתניהו.
זה לא היה חייב להיות יצחק הרצוג. עדיף היה לבחור מועמד שיגרום לנתניהו דפיקות לב, ויציג בפני המערכת הפוליטית אלטרנטיבה ריאלית.
זה היה יכול להיות, למשל, משה כחלון.
גם אם הוא עצמו לא היה רוצה בכך.
תפקידה של אופוזיציה הוא לשוב ולהזכיר לרוב שיש אלטרנטיבות לדרך שלו. והתפקיד הזה לא מתחיל רק כשקמה ממשלה - הוא מתחיל הרבה קודם לכן.
זה לא היה חייב להיות יצחק הרצוג. עדיף היה לבחור מועמד שיגרום לנתניהו דפיקות לב, ויציג בפני המערכת הפוליטית אלטרנטיבה ריאלית.
זה היה יכול להיות, למשל, משה כחלון.
גם אם הוא עצמו לא היה רוצה בכך.
תפקידה של אופוזיציה הוא לשוב ולהזכיר לרוב שיש אלטרנטיבות לדרך שלו. והתפקיד הזה לא מתחיל רק כשקמה ממשלה - הוא מתחיל הרבה קודם לכן.
כאשר יש עתיד מתנערת מהתפקיד האופוזיציוני הזה ומעדיפה לשתוק, היא מעלה אצלנו ספק - האומנם היא מסוגלת למשימה הזו?
אומנם, פעם, בעבר, ראינו את אחד הגלגולים הקודמים של מפלגת מרכז חילונית - שינוי בראשות אברהם פורז וטומי לפיד - יושבת באופוזיציה והודות לפעילותה צוברת מומנטום חיובי הודות לכך שהביא להישג בבחירות שלאחר מכן.אבל זה היה לפני ששינוי נכנסה לממשלה וניסתה לשנות. אחרי שהיא ניסתה לשנות וחזרה לאופוזיציה היא גילתה שבבחירות לאחר מכן הדברים נראו אחרת.
יש עתיד ניצבת בפני אתגר דומה יותר לזה של שינוי שלאחר הכהונה בממשלה מאשר לזה של שינוי האופוזיציונית. יש עתיד כבר ישבה בממשלה, עכשיו היא תתנסה, לראשונה, בעבודה אופוזיציונית. עכשיו יתנסו חבריה, לראשונה, בפעילות פרלמנטרית בלי כוח בועדת השרים לענייני חקיקה, בלי שרים שנותנים רוח גבית לחברי הכנסת. בלי שליטה בתיקים מרכזיים כמו האוצר, החינוך, הבריאות והרווחה.
אומנם, פעם, בעבר, ראינו את אחד הגלגולים הקודמים של מפלגת מרכז חילונית - שינוי בראשות אברהם פורז וטומי לפיד - יושבת באופוזיציה והודות לפעילותה צוברת מומנטום חיובי הודות לכך שהביא להישג בבחירות שלאחר מכן.אבל זה היה לפני ששינוי נכנסה לממשלה וניסתה לשנות. אחרי שהיא ניסתה לשנות וחזרה לאופוזיציה היא גילתה שבבחירות לאחר מכן הדברים נראו אחרת.
יש עתיד ניצבת בפני אתגר דומה יותר לזה של שינוי שלאחר הכהונה בממשלה מאשר לזה של שינוי האופוזיציונית. יש עתיד כבר ישבה בממשלה, עכשיו היא תתנסה, לראשונה, בעבודה אופוזיציונית. עכשיו יתנסו חבריה, לראשונה, בפעילות פרלמנטרית בלי כוח בועדת השרים לענייני חקיקה, בלי שרים שנותנים רוח גבית לחברי הכנסת. בלי שליטה בתיקים מרכזיים כמו האוצר, החינוך, הבריאות והרווחה.
יש כמובן אפשרות שנראה שכל חברי הסיעה יעבדו קשה בצורה דומה לקמפיין הבחירות הנמרץ והאינטנסיבי של המפלגה. שכולם יתגלו ככאלה המסוגלים ללמוד מחברי כנסת דוגמת דב חנין - ויראו לכולנו שהם יכולים לעבוד קשה ולהצליח לשנות גם מהאופוזציה.
אבל יש גם אפשרות אחרת. שבדומה לרבים וטובים - הפער בין העוצמה הקואליציונית לחולשה האופוזציונית, יביא את חברי יש עתיד להפוך לקולות הקוראים ממדבר האופוזיציה.
אבל יש גם אפשרות אחרת. שבדומה לרבים וטובים - הפער בין העוצמה הקואליציונית לחולשה האופוזציונית, יביא את חברי יש עתיד להפוך לקולות הקוראים ממדבר האופוזיציה.
כרגע לפחות, הבחירה בהתנהלות פאסיבית בתהליך הרכבת הממשלה, איננה מבשרת טובות.
וכשמוסיפים את זה להתנהלות הלא-מוצלחת של יש עתיד בתהליך הרכבת הממשלה הקודמת, ומחברים את הנקודות, בהחלט אפשר להיות פסימיים לגבי עתידה של המפלגה הזו.
וחבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה